זהב 22K לעומת 24K: השוו את הזהב, ולא את קריאת המשקל

בדקו אם המספר מתאר יחס או כמות

עשרים וארבעה קראט ועשרים ושניים קראט מתארים הרכב, ולא את גודל המטבע. ה־FTC מסבירה את סולם הקראט כעשרים וארבעה חלקים: מתכות אחרות מרכיבות את החלק שאינו זהב. עשרים ושניים חלקים מתוך עשרים וארבעה הם כ־91.67 אחוז. לכן פריט זעיר בטוהר גבוה יכול להכיל פחות זהב מפריט גדול יותר בטוהר נמוך יותר.

הפרידו בין שלושה מושגים. המשקל הכולל הוא המסה של הפריט השלם. הטוהר הוא שיעור הזהב. משקל הזהב הטהור הוא כמות הזהב לאחר הוצאת המתכות האחרות מהחשבון. גם סימון טוהר או תיאור בקראט אינם בדיקת אותנטיות. הם אומרים מה המוצר טוען שהוא מכיל, ולא אם פריט שטרם נבדק אכן עומד בטענה הזאת.

קראו יחד את המפרטים של Eagle ושל Buffalo

עבור אמריקן גולד איגל במשקל אונקיה אחת, המטבעה מציינת 91.67 אחוז זהב ומשקל כולל של 33.931 גרם, ובמקביל קובעת שהמטבע מכיל אונקיית טרוי אחת של זהב. תוספת המשקל הכולל נובעת מהסגסוגת. המטבעה מתארת את הסגסוגת כמעניקה עמידות רבה יותר לשריטות ולפגיעות במראה; היא אינה הופכת את המטבע לחסין מנזק.

אמריקן גולד באפלו במשקל אונקיה אחת הוא בטוהר .9999, כלומר 99.99 אחוז זהב. המשקל הכולל שפורסם עבורו הוא כ־31.103 גרם, וכמות הזהב הטהור היא אונקיית טרוי אחת. הטוהר הגבוה יותר אינו מעניק לבאפלו זה במשקל אונקיה יותר זהב טהור מאשר לאיגל במשקל אונקיה. גם הקריאה הגבוהה יותר על המשקל עבור האיגל אינה מעניקה לו זהב טהור נוסף.

השתמשו בסוג האונקיה הנכון והחילו את שיעור הטוהר פעם אחת בלבד

לפי NIST, אונקיית טרוי אחת שווה ל־31.1034768 גרם. אל תחליפו אותה באונקיה מסוג לא מוגדר ממשקל ביתי ואל תתייחסו לגרמים ולאונקיות טרוי כאל יחידות זהות. אם החישוב מתחיל במשקל כולל מאומת ובטוהר ידוע, משקל הזהב הטהור בגרמים שווה למשקל הכולל בגרמים כפול שיעור הזהב; המירו את התוצאה לאונקיות טרוי כשצריך.

מפרט רשמי של משקל מתכת טהורה כבר מבצע את ההפרדה הזאת. השתמשו ישירות באונקיית הזהב הטהור המוצהרת של האיגל, במקום להכפיל אותה שוב ב־91.67 אחוז. משקלים בגרמים ואחוזי הרכב מפורסמים עשויים להיות מעוגלים, ולכן חישוב מחדש מהנתונים המוצגים לא בהכרח ייתן בדיוק את כמות המתכת הטהורה המוצהרת. טבלת הזהב האמריקאי של NGC מציגה בנפרד משקל כולל בגרמים ומשקל זהב בפועל, וממחישה מדוע שני השדות צריכים להופיע ברישום.

תרגלו השוואה בין שני מטבעות בדוגמה היפותטית

דוגמה בדיונית להוראה — אינה מחירים עדכניים, תחזית או מלאי של NumisTrends. נניח שמדובר במטבע בוליון רגיל אחד מסוג איגל במשקל אונקיה ובמטבע בוליון רגיל אחד מסוג באפלו במשקל אונקיה, ושניהם זוהו נכון. סכומי הרכישה הכוללים המומצאים הם $3,060 לאיגל ו־$3,090 לבאפלו. מניחים שכל חיוב רכישה רלוונטי ידוע ונכלל. מחיר הייחוס המומצא לזהב הוא $3,000 לאונקיית טרוי של זהב טהור.

כל מטבע מכיל אונקיה אחת של זהב טהור, ולכן לכל אחד יש בתרגיל זה ערך ייחוס של $3,000 לתכולת הזהב. הסכום הכולל של האיגל גבוה מערך הייחוס ב־$60, כלומר 2 אחוז. הסכום הכולל של הבאפלו גבוה ממנו ב־$90, כלומר 3 אחוז. העלות לאונקיית זהב טהור היא אפוא $3,060 לעומת $3,090: הפרש של $30 עבור אותה כמות זהב מוצהרת.

חלוקה בגרמים של המשקל הכולל תספור את הסגסוגת כאילו הייתה זהב. קביעה שהבאפלו עשיר יותר מפני שהוא 24K תבלבל בין שיעור לבין כמות. החישוב קובע הפרש עלות בהצעה המומצאת הזאת, ולא איזה מטבע יהיה קל יותר למכור מחדש או יניב תוצאה עתידית טובה יותר.

השלימו את ההשוואה לפני שתבחרו מודעת מכירה

אשרו תחילה את הגודל: גולד איגל קיים גם במשקלי חצי, רבע ועשירית אונקיה. אחר כך רשמו את ההנפקה והגימור המדויקים. באפלו בפרוף הוא מוצר לאספנים, ולא תחליף לבאפלו הבוליון הרגיל שהונח בדוגמה המחושבת. השוו את אותה קטגוריית מוצר לפני שמפרשים יתרון מחיר לכאורה.

בהצעה אמיתית, שמרו את מקור המפרט, כמות האונקיות של מתכת טהורה, הסכום הכולל המוצע וזמן מחיר הייחוס של המתכת. השאירו חיובים לא ודאיים בלתי פתורים במקום להתייחס אליהם בשקט כאפס. כך נשמרת ההפרדה בין חישובי טוהר לבין בחירת מוצר, הערכת אותנטיות ותנאי המכירה.